אני מוכן לתת לטקסט כוח מתפרץ כדי לייצג לי את הקב"א,
זה הקץ, אני כמו נץ נעול צולל כמו קמיקאזה.
עם זעם כמו באינתיפאדה, הייתי שמה,
עם נגמ"ש הרעדתי את הבני זונות כמו הייטי מאמא.
הגיע הזמן לפרוץ החוצה. אינעל ראבק,
הגיע הזמן לירוק ת'סמוחטה כמו קליע.
אני השיטה שאין בWU TANG .
רץ על הביט כמו יוסיין בולט אבל זה נראה יותר כמו בולט.
המניע יש לו אומץ, בקליע יש תכתובת,
אז על הרובים שלי תלוי ספרון דפי זהב אני מגיע לכול כתובת.
הם כול כך חסרי יכולת,
שאפילו הכבשים בחלומות שלהם לא מצליחות לקפוץ מעל הגדר.
זה לא עובד. על מה אתה מדבר ?!
גם עם אנטנה בעין אתה לא קולט
שפאנצ'ים כמו סופרגול ויש לי סט סיימתי,
תנצחו אותי ביום שנרקומן בלוד יגיד נגמלתי.
בוא נדבר על זה שאני כאן.
בוא נדבר על זה שאני חם.
בוא נדבר על זה -
שהיפ הופ זה ספורט שהמנצח זה הוא,
שדיבר יותר מידי.
התחושה שזה עושה, הסם כשהוא יוצא,
הדם שלי מלא, באדרנלין שלא עוצר,
את המתחרים שלי עובר כמו בפריימריז מלא
צוחקים בקאמרי על זה,
כי היפ הופ זו הפוליטיקה היחידה שמשנה דרך הפה.
אז אני בנק של מילים עם פאנצ'ים יוצאים, ארד מבייג'ין.
כול הכבוד צוברי אבל לא נשאר פה הגיון,
כי הארד הכי חשוב כנראה נרצח בלבנון.
הכול אוו שכלום, אני עושה בום.
שירושימה הסכימה שזה יותר חזק משם.
וכך נדבק יותר לעם, ולא כאו"ם.
הורג אוייבים כמו jay z את האוטטיון.
חופש הביטוי כמו עונש בעינוי.
אז אתה ברוגז איתי? כי זה אונס מילולי ?
יו, קפוץ לי אני ווינר כמו אוונס בברלינג.
אז העונג הוא שלי לפתוח תדיון - .
בוא נדבר על הדמות עם השאט גאן.
מהסוג שאומר למניות עולות בבורסה "get da fuck down "!
הוא אותו אחד שעומד על המסלול ריצה,
ואצנים בורחים ממנו כשהם שומעים ת'ירייה.
נמשל לכול חדר לידה כשהעובר עומד לצאת,
הדמות עם האקדח נמצאת נמשלת לשופט כדי לתת,
לעוד אדם לעוד אצן להפלט,
ולעוד קבוצה של מתחרים להתחיל לרוץ על המסלול של החיים.
תבין, עד כמה זה אירוני, שלמרות השוני.
ולמרות שהחוקים מאסיביים, הם לא אולטימטיביים.
ותוכל לראות את השחקנים על המסלול של החיים
מנצחים כי הם רצים על סטרואידים.
זמן עובר מהר כמו אור ואני מתחיל להסתנוור.
בטיל להשתפר, תודה לאל על הטוב.
והמנצח בחיים לא הוא שרץ אותם הכי מהר,
אלא האיטי ביותר, שניצל עד הסוף.
