אני אטום מתוך מולקולה.
מליון כמוני יהפכו להיות היפרבולה. וזה לא נמנע,
כי אדם אחד שווה לתא, ואז רקמה ואז נוצר -
אני ואתה זה,
אורגניזם ביולוגי שהוא בעצם עיר שלמה.
ועורקים במקום לזרום בי הם הביוב של המדינה.
עם צלחות פלדה, לי מנסים לסתום תפה
כי האמת כה מסריחה הם לא רוצים לנשום את זה.
אבל בא לי להקיא, אני לודאי, והביוב אצלי
מתפוצץ כול שני וחמישי.
כי ראפ, לא באמת הופך את החרא למי קולחין.
כי רק, לדשן את הדפים,
הוא לא באמת הורג תאים סרטניים שהם -
האינדיאנים, הסמויים, הזונות, והסמים
אז היפ הופ,
אין מצב להיות המתאפורה לכירורג שיציל את העיר הזאת ממוות יא דביל.
כי עבד זה טפיל, והוא אצלנו אלפים,
עכשיו היא חולה ושנינו גוססים.
סרטן, זה תאים ללא שליטה
שמתרבים להם באופן אנומלי על וואדי בתא רגיל באדם.
סוף סוף רואה ת'פייל בעיניין ?
התאים ללא שליטה הם המשתפים של שב"ק
ברמת אשכול חשמונאים. אז בוא תגיד לי,
מה מקסים בקארמה כשהראשי העיר מתים ?!
אז בוא תגיד לי האם ראית ת'גידול שמאזין למושיק עפיה ?!
לא יעזור פה גם כימותרפיה .
אז fuck ya . אני הילד והיא אי.טי, וגיליתי מהסי.טי
ששנינו מחוברים במחשבה.
ולעבר האור אני אצעד יחד איתה,
כי אין רופא שירצח את הגידול כמו במערת המכפלה .
אז אני תרכובת אורגנית מתוך חומצה דיאוקסוריבונוקלית.
סליל כביר שנמצא בי, מגדיר את הזן שלי כמו שיר ליריקלי.
אבל הפאזל הכימי נכשל להרכיב לי, נוקלאוטידים בפאן נורמטיבי
כנראה שהזרע שנפלט מאבי היה ראדיואקטיבי.
וזה רע להיות פסימי, אבל הפכת מוטציה.
זאת הפרעה דיסוציאטיבית שקיימת בגופה שלך,
אני מבין אותך, נולדנו ככה. גדלנו יחד.
גם אני ראיתי זכרונות כמו יריחו קורסים למטה.
גם ראיתי עיר בתור ילדה קטנה שאונסים ולמה ? עמדנו דום .
פדופיל נהנת לראות אותה בוכה בדם כדי שיהיה לך על מה לכתוב .
ובשבילי את מה לשפוט, אך לעצמי לא באתי טוב.
היה לך את מה לזרוק עמוק עמוק אל הצינוק.
הבנתי מה הלחישות שלא נתנו לנו לישון,
השלדים של הארון בלילות עלו לחיות.
הם היו המון ועל עצמות שכבה של עור,
ועל זה בדים מצמר וגופם קפא מקור.
והם שהו בתוך שלולית של נקמה,
והסבירו לי שעצם קיומם בך זה למה אתה בוחר שנאה .
כועס על בני אדם שבמודע אותם יצרו בך,
הפכת סביל פעיל כעת זה מאוחר מידי.
כי אדם אחד שווה לתא, ואז ריקמה , וזה -
אורגניזם ביולוגי שהוא בעצם עיר שלמה.
ואתה זה הסרטן שלה והשלדים סרטן בך
אצלנו אלפים , עכשיו אתה חולה ושנינו גוססים.
כמו המשל עם הספינה, אז מה אם זה הגוף שלך ?
אתה מטביע את הכול ואני צריך למות איתך ?
פאתטי איך שאתה גוסס ומאשים את לוד איתך
כי אין רופא שירצח את הגידול בך.
תמשיך להחביא אותי, פה אין מה להציל תבין,
דר. ג'קיל אני - מיסטר הייד.
