כי חיי הם צעידה בגיא צלמוות
אויביי מסיימים בתף כשאני מתחיל באלף
כי האמת בתוך ליבי ועד מצבה מעל גופי
עמוק בקבר, לא אפחד.
אני מרגיש ריק, אבל אני מכחיש את
שאני יודע זאת כי זאת האמת.
שומע את נישמתי צועקת בקולי קולות
כאילו היא בנורמדי דורשת מורפיום
והד שמטפס על חבל,
לדציבלים שמאבדים כול נורמה הגיונית של ווליום.
אך נשמה זו יצירה שגם צרחה שלה תשמע כמנגינה
אני רגיש מידי, וזה מרעיש מידי
מרגיש ת'עצמות נסדקות מרוב עוצמה.
חש שהריאות שלי כבדות, שורטות,
הופכות לאבני צור, יוצרות -
כור גרעיני של אש עמוק שם בחזה אבל,
לא משנה כמה רועש יהיה בפנים,
מבחוץ אני מתון כמו מתנקש שניה לפני
שהאצבע המורה שלו באינטרקציה עם ההדק, ואז שקט.
וזה לקט של מסע שאני סוחב אותו,
אני שונא אותו, והוא אוהב אותי.
כן במיוחד בפעולה כשהוא חונק אותי.
לפעמים קורים מקרים במצבים מסויימים,
שאני שבע, אך מפענח - תחושת בטן.
כאילו רחם, מפתח בתוכי משהו רע לב
האם קיים הרחם שמוליד תמוות ?
אני מלא,
בטפיל שמכיל מספיק ניבים וחידקים
כדי לזהם אותי מבפנים.
הם ממלאים אותי עד שהוורידים שלי
הם לא וורידים שלי,
הם תולעים נעות בתוך בשר קר.
הדם שלי גם - הקריב את עצמו למענם חדל להיות חם.
עם הזמן אתה לא יכול לסבול אור וזה מוזר,
כי בפעם האחרונה שחתך אתי סכין של אהבה ,
במקום דם אדום הוא נזל שחור.
רק ליבי היחידי שלא ישן
פועם לפי הBPM
כמו מוצר רגיל של "אדם"
לא מפסיק לדהור, נשמע צלול,
נראה כמו מוניטור.
הוא האזור הבלעדי טהור -
אליו הרוע לא יכול לחדור.
אז או שאתה מדבר,
או שאתה חי,
או שאתה צומח,
או שאתה דומם,
אין הרבה מה לגוון.
רק בארבע הצורות אפשר להתקיים, אבל -
מה קורה כשההגדרה שלך היא לא אחת מהן ?
אז הדרכים שבני אדם בוחרים להתחמק מהגורל שלהם,
מצחיק ששמה הם פוגשים אותו.
מלחיץ כשהם רואים אותו, בוהה בהם,
עם מליון עיניים.
הכול נכתב הכול מוקלט, ומונח על מאזניים.
מלאך המוות מנגן לו על כינור, אי שם במקום אבוד,
באחת מהסימטאות החשוכות של לוד.
אני מסתובב לבד, ואם יש לך בעיה תבוא לפתור אותה,
אני לא פוחד מאף אחד.
שניות עברו מהמחשבה האחרונה, אני דופק פניה -
ואשכרה פוגש אותו.
מלאך המוות בכבודו ובעצמו יושב לו פה,
עם הכינור שלו,
לא ציפיתי שזה המצב שבו אראה אותו.
אז הוא אומר לי "יוו..."
"יש לי משהו שקשור בך שאני זקוק לחלוק אותו..."
והמתנקש שוכב והאצבע המורה שלו באינטרקציה עם ההדק.
וזה לקט של מסע שאני סוחב אותו,
אני שונא אותו , והוא אוהב אותי,
כן במיוחד בפעולה כשהוא הורג אותי.
