כשתגופה שלי הרחם שלה הקיא לפה,
ורימות של אהבה זחלו על בשרי כולו,
הגשם היבש שורף לו ביניינים של עזובה
חום שמבשל את המשפחה, באהבת חינם -
הם אוכלים אחד את השני.
וזה היה מזמן אומן היה אבי עם דם אימי
ידיו כמברשות, מורח ארגמן על הקירות
ומפשתן השערות שלה שנתלשו -
עשויים הוילונות, כעת הם לבנים.
והריחות,
שדים ומלאכים שמזדיינים ברחובות.
אונסים אחד את השני בגועל כפייתי
והם שופעים באהבה.
ואת ילדיהם כעוברים הם מולידים בשקיות אל האשפה.
כי כול מה שאני בפנים שייך למתמטיקה,
והמספר 23 כאב זה בגימטריה.
פרבולות של רגשות הופכות אותי אנטרטיקה
מערפדים בנפש כול מה שאני צריך זה -
אדרנלין: עכשיו היית מת לנשום.
אדרנלין: עכשיו היית מת לרצות.
אדרנלין: עכשיו היית חי למות.
אדרנלין: עכשיו היית מת לחיות.
כול מה שאני רוצה חיוך על השפתיים
כול מה שאני רוצה זה אהבה.